דברי היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, בוועידת התחזיות של כלכליסט
"מה הוא אותו הגרעון שצריך להדאיג אותנו?"

31.12.19

בוקר טוב לכם. בשם בנק הפועלים, תודה לכלכליסט על ארגון הוועידה החשובה הזאת, המתקיימת בטיימינג מושלם. שיתוף הפעולה בינינו בוועידת התחזיות השנתית נהפך למסורת, ואנו מקווים להמשיך בה בשנים הקרובות. 

הפעם, הוועידה מציינת לא רק את תחילתה של שנה חדשה אלא גם את תחילתו של עשור חדש. ברמה המאקרו כלכלית, אין ספק שהעשור האחרון היה מוצלח מאד בכלכלה הישראלית. התוצר ורמת החיים צמחו בשיעורים נאים, חל גידול מרשים בתעסוקה, נרשם שיפור בחלק מהאינדיקטורים החברתיים,  והשווקים הפיננסיים נותרו יציבים למרות הטלטלות בעולם, כולל משבר קשה באירופה. ישראל התבססה כמדינה מובילה בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, עם ecosystem שמדינות רבות בחו"ל מעוניינות ללמוד עליו.  היה זה גם העשור בו המשק החל ליהנות מפירות הפקת הגז הטבעי מהמאגרים בים התיכון.

המשק הישראלי כיום הוא דינמי וצומח, עם מגזר העסקי איתן. מבין הבנקים בישראל, בנק הפועלים הוא המוביל במימון פרויקטים של תשתיות בכל התחומים. בהקשר הזה, חשוב לשתף אתכם בהיערכות הרבה של יזמים ומשקיעים שאנו רואים במגזר העסקי לקראת גל חדש, או pipeline, של מכרזים להשקעות בתחומי האנרגיה, הכבישים, התחבורה הציבורית, והעברת חלק מהפעילות של הצבא ומשרד הביטחון ממרכז הארץ לצפון ולדרום.

לעניות דעתי, ההישגים בשוק העבודה הם הבולטים ביותר בעשר השנים האחרונות. מי היה מאמין ששיעור התעסוקה בקרב קבוצת גיל העבודה העיקרית (גילאי 25-64) יעלה ב- 10 נקודות אחוז, מ- 68% בתחילת העשור לרמת שיא של כל הזמנים של 78.3% בחודש האחרון? שיפור מרשים זה משקף את הצירוף של שתי התפתחויות עיקריות: ירידה בשיעור האבטלה, אל מתחת ל- 4%, ועלייה בשיעור ההשתתפות אל מעל ל- 80% מהאוכלוסייה בקבוצה זאת. זאת ועוד, העלייה בשיעור התעסוקה כללה נשים וגברים בקרב האוכלוסייה החרדית ובמגזר הערבי, קבוצות שבדרך כלל מאופיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים מהממוצע. בהיבט החברתי, חשוב לציין שהעלייה בשיעורי התעסוקה התמקדה  דווקא באוכלוסיות מוחלשות שבעבר לא השתתפו בשוק העבודה.

המדיניות המקרו כלכלית פעלה כגורם מייצב בעשור האחרון. בנק ישראל תרם להתבססות של סביבת אינפלציה נמוכה וליציבות בשווקים הפיננסיים. בתחום הפיסקלי, השמירה על משמעת תקציבית ביחד עם הצמיחה המהירה של המשק הובילו לירידה של יחס החוב הציבורי ברוטו ב- 10 נקודות אחוזי תוצר, מ- 71% מהתוצר ל- 61% מהתוצר.

על רקע ההתפתחויות לעיל, חברות דרוג האשראי שיפרו את הדרוג שניתן לישראל. חברת S&P לדוגמה העלתה את הדרוג ל AA- , הדרוג הגבוה ביותר יחסית לעבר.

השמירה על הישגים אלו היא מאתגרת, ותחייב את הממשלה שתקום אחרי הבחירות לנקוט בצעדים לצמצום החריגה שנוצרה השנה בין הגרעון התקציבי בפועל לבין היעד שנקבע. סביר להניח שצעדי התיקון יינקטו במסגרת תקציב המדינה ל- 2020/1, ואלה יתייחסו הן לצד ההוצאות והן לצד ההכנסות. מחקרים רבים בתחום המקרו מצביעים על כך שהגורם שמשפיע על ביצועי המשק הוא לא רק גודל ההתאמה הפיסקלית, אלא גם הרכבה (למשל בין סעיפי הוצאה ציבורית שונים).

בהנחה שנושא הגרעון התקציבי יטופל בצורה מתאימה לאחר הקמת הממשלה, במבט לעתיד יש "גרעון" מסוג אחר שהוא זה שצריך להדאיג את כולנו. גרעון זה מתייחס לפער בין הפוטנציאל הגדול של המשק והחברה בישראל בעשורים הבאים, לבין התוואי הרב-שנתי שאנחנו נמצאים בו, שלצערנו אינו ממצה את היכולות שלנו. אי-מימוש הפוטנציאל מקורו בהיעדר תכנון אסטרטגי לטווח הארוך, כזה שמחייב התייחסות לסוגיות מבניות (סטרוקטוראליות) שדורשות ביצוע רפורמות יסודיות.

על התופעה הזאת, או הפער הזה, מעידים מחקרים שונים בארץ ובחו"ל. נציין כאן חלק מהממצאים הבולטים:

• פריון העבודה בישראל נמוך יחסית למדינות ההשוואה במערב, והפערים אינם מצטמצמים עם הזמן. נזכיר שעלייה של אחוז בפריון הכולל היא גם עלייה של אחוז בתוצר של המשק
• הפריון הנמוך נובע מפיגור בהשקעות בתשתיות ובהון הפיזי של המשק, מעודף רגולציה וביורוקרטיה, וממיומנויות יסוד נמוכות של העובדים במשק בהשוואה למדינות הייחוס (לפי מבחני PIAAC)
• ישראל בולטת במדדי הצפיפות בכבישים ובשימוש הנמוך יחסית בתחבורה ציבורית, ואלה פוגעים בצמיחה וברמת החיים
• על פי התוצאות של מבחני פיזה, 30% מתלמידי ישראל מקבלים חינוך והשכלה ברמה של מדינת עולם שלישי
• אף שאנחנו מוכרים כאומת הסטארט-אפ, ענפים רבים במשק, ובעיקר בתחומי המסחר והשירותים, עדיין רחוקים מיישום של דיגיטציה וטכנולוגיות מתקדמות אחרות
• בעיית יוקר הדיור עדיין רחוקה מפתרון. המגמות האחרונות מצביעות על קיומם של עודפי ביקוש, וכידוע מחירי הדיור שבו לעלות
• טיפול יסודי בסוגיות המבניות האלה הוא תנאי הכרחי למיצוי טוב יותר של היכולות של המשק, לשמירה על רמת תעסוקה גבוהה,  וליצירת סביבה של צמיחה מכלילה בשיעור נאה, צמיחה שפירותיה יגיעו לחלקים גדולים של האוכלוסייה.
• תכניות לרפורמות ושינויים מבניים לא חסרות, אך בסופו של דבר, ההכרעות שצריכות להתקבל ע"י קובעי המדיניות, ותלויות במנהיגות בחזון שלהם.
• עם תחילת העשור החדש, כאשר מצבו של המשק הישראלי הוא טוב מאד על פי האינדיקטורים השוטפים, נוצר חלון ההזדמנות להיפרד מ- short termism ולהשקיע הרבה יותר בישראל של העשורים הבאים.

תודה רבה.