דברי אריק פינטו, מנכ"ל הבנק, בכנס הפיקוח על הבנקים

אשראי – מגמות וסיכונים בסביבה משתנה

תודה לאנשי בנק ישראל על ארגון הכנס הכולל סדרת דיונים המספקים הסתכלות רחבה ומעמיקה על נושא האשראי אשר הינו בעל חשיבות רבה עבור החברה הישראלית, המערכת הבנקאית והמשק כולו.

 


אני כאן כדי לדבר על נושא אשר כולנו מכירים הן כבנקאים אך גם כלקוחות - האשראי למשקי הבית מנקודת מבטו של הלקוח הפרטי.
כאשר אנחנו עוסקים בפוטנציאל העסקי של תחום הפעילות הנקרא אשראי צרכני, ואני מתכוון לאשראי שאינו לדיור, לדעת רבים יש מקום לאופטימיות – האינדיקטורים הכלכליים המרכזיים של המשק חיוביים, התוצר לנפש נמצא בהלימה עם מדינות אירופיות מתקדמות, שיעור הצמיחה שלנו, העומד על כשלושה וחצי אחוזים לשנה, גבוה ביחס לכלכלות המפותחות. שיעור האבטלה נמוך, השכר עולה, מגזרים נוספים נכנסים לשוק העבודה, הצריכה הפרטית עולה וכושר ההחזר של משקי הבית מתחזק.

 


בנוסף לכך מבחינת שיעור המינוף, נקודת המוצא של משקי הבית בישראל טובה יחסית - שיעור החוב של משקי-הבית בישראל נחשב נמוך בהשוואה למדינות מפותחות. לפי נתוני בנק ישראל החוב של משקי-הבית בישראל מהווה-42% מהתוצר, שיעור הנמוך משמעותית מרף ה-65% שקבעה קרן המטבע הבינלאומית. כלומר החוב עוד יכול לגדול בכ-50% לפני שיגיע לרמות המוגדרות גבוהות.

 

יש כאן הרבה בנקאים וכלכלנים באולם - בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על אשראי בכלל ועל אשראי צרכני בפרט  אנחנו מדברים במונחים מקצועיים כגון "איכות תיק האשראי, תיאבון הסיכון, מודלי דירוג, מדיניות האשראי", עוד שלל מונחים בנקאיים...
אני לעולם לא שוכח כי בבסיס המונח הזה שנקרא "אשראי צרכני" אנו עוסקים בחייהם של אנשים.

 


מאחורי אותו "נתון יבש" של 192 מיליארד שקלים שנקרא תיק האשראי לציבור (ללא אשראי לדיור) - עומדים אנשים שונים, מכל חלקי החברה, בגילאים שונים, עם רמת ידע שונה, עם יכולות שונות ועם צרכים שונים.

 


הציבור הרחב נהנה מגישה נוחה למגוון מקורות אשראי - היום כל לקוח יכול לקבל הצעות מהבנקים, מחברות כרטיסי האשראי, מספקי אשראי חוץ בנקאיים, ממועדוני לקוחות, מפלטפורמות הלוואות P2P ואפילו מהגופים המוסדיים אשר מגדילים באופן עקבי את חלקם בפלח פעילות זה.

 


לא חסרים גופים שמוכנים למכור אשראי "לעם ישראל". אך לא רק היצע האשראי ללקוחות גדל, גם תהליך קבלת האשראי הפך להרבה יותר קל, מהיר ופשוט עבור הלקוחות.

 


הפיתוחים הטכנולוגיים מאפשרים לפשט ולקצר בצורה משמעותית את תהליכי בקשת האשראי, אישור ההלוואה והקמתה. לשם המחשה – באמצעות מודל "אשראי ברגע" לקוחות בנק הפועלים העומדים בקריטריונים מסוימים יכולים להגיש בקשה ולקבל הלוואה בלחיצת כפתור באופן מיידי ישירות לחשבון הבנק.שיעור הביצועים ב"אשראי ברגע" מהווה כיום חלק משמעותי מהיקף האשראי ללקוחותינו הפרטיים.

 


אבל לצד עיסוק במגוון מקורות האשראי ובקלות לקבל אותו, אני רוצה לדבר על מילת המפתח החשובה ביותר בכל הסיפור הזה – אחריות. אחריות שלנו כמי שנותן את האשראי, אחריות של הלקוח שנוטל את האשראי. חובה על כל ארגון עסקי לנהל את עסקיו תוך הקפדה על ערך ההגינות ולנהוג בשקיפות מלאה כלפי לקוחותיו.

 


עלינו להבין האם הלקוח צריך את האשראי, לאילו מטרות, האם יש פתרון נכון יותר עבורו, מה כושר ההחזר שלו, מה הוא מקור ההכנסה לצורך פירעון האשראי, עד כמה מקור זה יציב, מהם צרכיו הנוכחיים והעתידיים, וכמובן מעבר להערכת כושר ההחזר של הלקוח עלינו להעריך מה הנטייה והנכונות של הלקוח לשלם ולעמוד בהתחייבויותיו. בנוסף, חובה עלינו לוודא שהלקוח מבין את תנאי ההלוואה ואת המשמעויות של ההתחייבויות שהוא לוקח.

 


המערכת הבנקאית עושה זאת באמצעות הכשרת הבנקאים, קביעת מדיניות ונהלים, פיתוח וניהול מערכות תומכות וכלים לניהול וניטור הפעילות.
מדובר בשוק שצפוי לעבור סדרה של שינויים מרחיקי לכת אשר יֵשָנוּ בצורה דרמטית את כללי המשחק – שילוב של מהלכים גדולים ומשמעותיים ובהם הקמת מאגר נתוני האשראי, עידוד המוסדיים להקמת פעילות אשראי קמעונאי, חובת העברת נתוני לקוחות לצדדים שלישיים, וכמובן הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כל אלה עשויים להוביל לשינויים מרחיקי לכת אשר חובה לתת עליהם את הדעת –כאשר לנגד עיננו צריך לעמוד אותו לקוח פחות מתוחכם.

 


אני שב ומתריע, כפי שציינתי בפני וועדת שטרום, כי אחד הסיכונים המרכזיים הצפויים בעקבות מכלול הרפורמות הוא סיכון להיצף אשראי, מצד גופים פחות מפוקחים, אשר יפגע דווקא באוכלוסיות החלשות יותר.

 

על הרגולטורים והמחוקק לוודא כי כל השחקנים החדשים והקיימים פועלים באחריות כלפי הלקוחות - אנו מקווים כי "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" אשר נכנס לתוקף לפני כחצי שנה והתיקון ל"חוק אשראי הוגן", שייכנס לתוקף לקראת סוף השנה ישיגו את מטרותיהם.

 


בואו נחזור לאחריות של הלקוחות :

 


לכאורה מדובר בתנאי בסיסי – על כל אחת ואחד מוטלת האחריות להתנהלות פיננסית נכונה, להבין ולהכיר את יכולותיו הכלכליות, את מצבו הפיננסי, את מכלול צרכיו ומגבלותיו ולקבל החלטות מושכלות לגבי נטילת אשראי מכל סוג. אלא שלצערי, יש לא מעט אנשים אשר לא מבינים ולא יודעים איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית – לא מכירים את ההכנסות, לא מנהלים את ההוצאות, לא מבינים את  המגבלות של המשפחה.

 


כשמדובר באשראי צרכני - השילוב של חוסר ידע והחלטות שגויות עלול להוביל להתדרדות כלכלית ולפגיעה ממשית באיכות החיים שלנו ושל הסובבים אותנו. אני מאמין שאפשר למנוע את המצבים הללו. המפתח הוא בחינוך – חינוך להתנהלות פיננסית נכונה שלדעתי צריך להתחיל בגיל כמה שיותר מוקדם.

 


ארגון ה-OECD הוֹרָה לָמדינות החברות בו להטמיע את החינוך הפיננסי בבתי הספר בכל הגילאים - החל מחינוך לחיסכון בכיתות הנמוכות, ועד ללימוד יסודות ההשקעה בכיתות הגבוהות. 

 


זה המקום לברך את בנק ישראל על המיזם במסגרתו הועברו הדרכות מקצועיות במאות כיתות ברחבי הארץ.

 


החלטנו בבנק לקחת את היוזמה צעד נוסף קדימה, כדי לחולל שינוי משמעותי. הקמנו את "המרכז לצמיחה פיננסית" שיעניק כלים וידע פיננסיים ללקוחות כל הבנקים, ובחינם. המיזם הוקם במסגרת חטיבת מחזיקי העניין של הבנק, במטרה לסייע לציבור בישראל להגיע לצמיחה פיננסית במישור האישי, המשפחתי והעסקי. המרכז פועל גם באמצעות הרצאות פרונטליות וגם בדיגיטל כאשר תוכן ההדרכות נבנה ומועבר על ידי גורמי מקצוע מובילים מתוך ומחוץ לבנק. פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מלווה את המרכז בייעוץ פדגוגי ואסטרטגי שוטף. השנה יעברו אלפי אנשים הדרכות פרונטאליות, ומאות אלפי אנשים יחשפו להדרכות דיגיטליות.

 


ברור לנו כי לא ניתן לחולל שינוי משמעותי לבד וכי המפתח הוא יצירת שוּתָפוּיוֹת: המרכז יופעל באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בישראל, ובכלל זה החברה למתנ"סים, שתאפשר הדרכות במאות מרכזים ביישובים ברחבי הארץ. ההדרכות מתקיימות בין היתר בשיתוף עם מכון אדלר; המכון הישראלי לפיננסים ועוד.

 


בנוסף, יצרנו שוּתָפוּת עם מכללת ספיר ועמותת "פעמונים", שמסייעת למשפחות הנמצאות בקשיים פיננסיים.
לסיום, אני רוצה לדבר על הצד הפחות נעים של האשראי הצרכני.

 


יש אמירה בתעשייה הפיננסית "אסור לך לתת אשראי אם אינך יודע איך לגבות אותו". העקרון כנראה נכון, אך אני חושב שהשאלה היא – "מה עושים ביום סגריר". השינוי הסמנטי הזה הוא העומד בבסיס ההחלטה שלנו להקים את יחידת "פועלים להבראה". באותו האופן שלכל לקוח הפונה בבקשת אשראי צרכים שונים ומאפיינים שונים שעלינו להבין ולהכיר, גם ללקוחות הנקלעים לקשיים בתשלום חובם לבנק, סיבות שונות ומאפיינים שונים.

 


בשונה מתהליכי גבייה מקובלים, "פועלים להבראה" מהווה שינוי תפיסתי: במקום להתמקד בגביית החוב, אנו מתמקדים בלקוח, ביכולותיו ובצרכיו. כך למשל, הבנו שיש לקוחות אשר מסוגלים להסדיר את חובם בקלות יחסית, בעוד אחרים נקלעים לקשיים בתום לב, בנסיבות שאינן בשליטתם. מיותר לציין כי במקרים רבים מצוקתם של הלקוחות הללו איננה מוגבלת רק למצבם הפיננסי ולכן זה בהחלט "רגע אמת" עבורנו כבנקאים.

 


לכן הקמנו יחידה ייעודית בבנק שתפקידה הוא טיפול בלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, תוך דיאלוג שוטף, ליבון הצרכים והקשיים, מתן כלים, העצמה ותמיכה. בסופו של התהליך, השאיפה היא למצוא פתרון מתאים בשיתוף עם הלקוח תוך דיאלוג מכבד בהתאם לפרופיל האישי של כל לקוח. בכך הבנק מסייע ללקוחותיו לקדם פתרון מוסכם ומובנה לטיפול בחוב, וגם מצמצם את היקף הלקוחות שעוברים לטפול יחידת הגבייה, תהליך בעל השלכות רבות על עתידו הכלכלי של הלקוח. היחידה פועלת בשיתוף כלל הסניפים הקמעונאיים של הבנק וב-2017 יותר מ-120,000 לקוחות בחודש טופלו באמצעות התהליך.

 


תוצאות המהלך עד כה מלמדות על הצלחה משמעותית והמשובים מהלקוחות המשתתפים בתהליך פשוט מרגשים.
על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנק הפועלים אחראי ל- 60% מהסדרי החוב של לקוחות פרטיים במערכת הבנקאית. אנו גאים בהישג המבטא ראייה רחבה של צורכי הלקוח, אך עם זאת, בעקבות שינוי מדיניות חשבונאית של הפיקוח על הבנקים אנו נדרשים לבחון מחדש את מדיניות הסדרי החוב שלנו.

 


מגמה נוספת המחייבת אותנו הבנקאים לבחון מחדש את המדיניות שלנו היא ההשפעה המצטברת של הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים ושל חוק חדלות פרעון.

 


למרות שאני מסכים באופן בסיסי עם גישה חברתית כלפי חייבים שנקלעו לקשיים כלכליים, אני חושש כי בנושא הזה המחוקק ומערכת המשפט הלכו רחוק מידי. בשם הרצון להביא את הליכי פשיטת הרגל לכדי סיום תוך פרק זמן קצר ולאפשר לחייב שנקלע לקשיים לפתוח דף חדש, נוצר מצב בלתי סביר אשר הוביל לפגיעה במוסר התשלומים של חלקים בציבור. הקלות הבלתי נסבלת, שבה אפשר בהליך קצר של 18 חודשים, להגיע לְהֶפְטֶר גרמה לגידול אדיר במספר החייבים הפונים להליך. על פי נתוני הכנ"ר בשש השנים האחרונות מספר תיקי חדלות הפירעון הנפתחים בארץ שִילֶש את עצמו! ממצב של 6,300 תיקים חדשים אשר נפתחו בשנת 2010 ל-18,600 תיקים חדשים בשנת 2016.

 


העיקרון המוסרי היסודי שחובות צריך לשלם נשחק, והאינטרס של הנושים נפגע באופן שמחייב את כולנו לבחון מחדש את מדיניות האשראי ולתמחר מחדש את הסיכון באופן אשר לצערנו עלול לפגוע בציבור הרחב.

 


ומילה אחרונה לפני סיום - אמנם אנו מדברים על אשראי למשקי בית אך אתמול התכנסה ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים גדולים. כפי שאמרתי בעבר אנו נשתף פעולה באופן מלא עם הועדה, אני מאמין שהדיונים בוועדה יכולים לסייע לכל המגזר הפיננסי ולרגולטורים להתנהל טוב יותר בנושא, ואם הוועדה תצליח לגרום למערכת הפיננסית לעשות עבודה טובה יותר בעתיד, אני מברך על כך.

 


בהקשר הזה לתחושתי, יש בשיח הציבורי כמה מיתוסים ותפיסות מוטעות לגבי תהליכי אשראי: למשל, שרוב האשראי ניתן ללווים הגדולים, כאשר מי שזקוק לכסף "באמת" – משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, לא מקבלים אשראי. או שהלווים הגדולים גורמים לבנקים את ההפסדים הגדולים ביותר, או שהבנק רך מאוד מול הלווים הגדולים אבל "קשוח" יותר בגבייה מול לווים קטנים.
חברים, המציאות בפועל שונה בתכלית ובוודאי בשנים האחרונות: רק כדי לעשות סדר בעובדות היבשות - סך החובות שבנק הפועלים מחק למשקי הבית גדול פי 2.5  מסך החובות שמחק לעסקים גדולים.

 


אני רוצה לסיים את דבריי עם מסר אופטימי: יש לנו משק חזק, יציב וצומח ואוכלוסייה מצוינת. אני מאמין כי מרבית האוכלוסייה בישראל רוצה להתנהל באופן נכון ואחראי ומעוניינת לקבל כלים להתנהלות פיננסית נכונה. אני בטוח שאם נשכיל לנצל את תנאי הפתיחה המצוינים הללו נהנה מהמשך צמיחה שממנה יהנה הציבור כולו.

WPS2, render time:3143 mSec