עיקרי דברי אריק פינטו , מנכ"ל הבנק, בועידת ישראל לעסקים 2018

שמחתי לראות שהוועידה כוללת מושבים רבים המוקדשים לגיבוש החזון לעולם ולמדינתנו במבט לעשורים הקרובים. אלא שבפועל אני מודאג מכך שכולנו, כולל מקבלי ההחלטות,  עסוקים יותר מדי ב"טווח הקצר" ופחות מדי ב"טווח הארוך". בשנת ה-70 למדינה, יש לנו משק חזק ומתקדם.

 

רמת ההכנסה לנפש נמצאת בהלימה עם מדינות אירופיות מפותחות. ישראל היא מעצמת חדשנות ומרכז טכנולוגי עולמי. שיעור הצמיחה של המשק הישראלי גבוה מזה של רוב הכלכלות המפותחות, שיעור האבטלה נמוך. כל אלה נותנים לנו סיבה להיות אופטימיים - בתנאי שנדע להיערך בצורה מושכלת לעתיד.

 

אלא שכאן הדברים לא תמיד פשוטים, או כמו שאומרת כותרת הוועידה. it's complicated זה מורכב, ולא רק בתחומי הבנקאות והפיננסיים. איזה עולם מחכה לנו בעתיד?

 

אני רוצה לסקור בקצרה חמש מגמות-על:

 

נתחיל בתמורות הדמוגרפיות: תוחלת החיים עולה כמעט בכל מדינות העולם, אך בעוד שבחלקו המפותח יש תהליך בולט של עלייה מהירה בשיעור הגילאים המבוגרים באוכלוסייה, בחלק המתפתח יש שיעורים גבוהים מאוד של צעירים וילדים.

ישראל שייכת לסוג נדיר: מדינה מפותחת, עם שיעור ריבוי טבעי גבוה, מה שהופך את אוכלוסייתה לצעירה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות. היותנו מדינה צעירה מבחינה דמוגרפית מהווה יתרון עצום, ועלינו להפיק את התועלת המרבית מכך! עלינו להשקיע הרבה יותר בדור הצעיר, בדיור, בחינוך, בתעסוקה, וביצירת שוויון הזדמנויות. בהקשר הזה, תחום החינוך מעורר דאגה.

אין שום סיבה להשלים עם מצב שבו הישגי ילדינו נמוכים בממוצע, כולל ממדינות פחות מפותחות. ממשלת ישראל חייבת לראות זאת כאתגר לאומי, ולטפל בו בצורה כלל-מערכתית, לרבות דרישה בלתי-מתפשרת לעמידה בקריטריונים בינלאומיים במקצועות הליבה.
לצד הדאגה לדור הצעיר,  יש לשים לב לעלייה גדולה בביקוש לשירותים לאוכלוסייה המבוגרת. גם בתחומים הללו יש לישראל הרבה מה להציע, וצריך לעודד את המחקר והפיתוח בהם.

 

המגמה השנייה עוסקת בשינויים החלים בחלוקת העוצמה הכלכלית והפוליטית הגלובלית. ההגמוניה המוחלטת של ארצות-הברית ומערב-אירופה בכלכלה העולמית היא נחלת העבר. מוקדי העוצמה הכלכלית עוברים לסין, הודו ויתר מדינות אסיה. הפערים בתוצר לנפש הולכים ומצטמצמים, מפני ששיעור הצמיחה הממוצע בשווקים המתעוררים, הוא יותר מכפליים מאשר במערב. הכלכלה הסינית צפויה בתוך 20 שנה להיות הכלכלה הגדולה בעולם, וכבר עתה היא בתהליך של הפיכה ממדינה שמשקיעים בה למדינה שמשקיעה במדינות אחרות. עלינו לדאוג למעורבות גדולה יותר של גורמים ישראליים באזורים אלה.

 

בואו נעבור לטכנולוגיה:  בעשרים השנים הקרובות אנחנו צפויים לתמורות אדירות בתחומי הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, האוטומציה, ננו-טכנולוגיה, סייבר, ומדפסות תלת-ממדיות. תחומים אלה יעברו משלבי המחקר לשלבי הפיתוח והייצור התעשייתי. הצירוף של האינטרנט, המכשירים הניידים, מחשוב הענן, וניצול מלא של "ביג דאטה" - כל אלה  יאיצו את תהליכי השינוי.

 

מצבנו בתחום הטכנולוגיה מצוין, אך היוקרה והמעמד של ה"סטארט-אפ ניישן" לא יחזיקו מעמד לנצח, אם הישגי החינוך הישראלי ימשיכו לפגר אחרי מדינות אחרות. התפתחות הטכנולוגיה יוצרת גם איומים פוטנציאליים של לוחמת סייבר, טרור סייבר ופשיעת סייבר. הטיפול באיומים אלה צריך להיעשות בצורה כלל-מערכתית ובפיקוח המדינה.

 

המגמה הרביעית נוגעת לשינויי אקלים וסביבה, שיוצרים סיכונים בסדר-גודל עצום. העולם ייאלץ למצוא תחליפים למקורות האנרגיה המסורתיים והזולים - נפט ופחם. ההתחממות הגלובלית, לצד גידול האוכלוסייה העולמית, יחריפו את משבר המים העולמי. ישראל היא בין המדינות המובילות בהתפלת מים, ולכן שינויי האקלים והסביבה יכולים להוות הזדמנות למשק הישראלי.

 

המגמה האחרונה עוסקת בהתגברות אי-השקט החברתי. העלייה באי-השוויון בחלוקת ההכנסות והרכוש, והעובדה שתהליך הגלובליזציה אינו מספיק מכליל מבחינת המגזרים השונים בחברה, יצרו מחאות חברתית במקומות רבים בעולם. יש הרואים בהצבעה בעד ה"ברקזיט" בבריטניה, בתוצאות הבחירות בארה"ב ובמדינות רבות באירופה כ"הצבעה נגד" הממסד הקיים יותר מאשר הצבעה בעד אג'נדה כלכלית וחברתית חדשה.

 

בהקשר הזה, אתגר מרכזי שעומד בפנינו בעשורים הקרובים הוא צמצום העוני בחברה הישראלית.

 

חברים, לבי נחמץ אל מול דו"ח הביטוח הלאומי, שקובע כי רמת העוני בישראל היא הגבוהה מבין כל ארצות ה - OECD. זה מנוגד למסורת היהודית, זה מנוגד לערכים שעליהם הוקמה המדינה, וזה בשום אופן לא מחויב המציאות!

 

אני רוצה לשתף אתכם שבאופן אישי חוויתי את החשיבות של חינוך ושוויון הזדמנויות לצמצום הפערים: תנאי הפתיחה של חיי לא היו מזהירים, השילוב של יתמות, נכות והיעדר בית ספר ראוי בשכונת מגוריי, הובילו אותי לכפר הנוער בן שמן, שם התמזל מזלי ופגשתי אנשי חינוך מדהימים שהאמינו בי, היו לי לתחנות הדלק של חיי והתוו את דרכי. לכן ברור לי שהחינוך הוא המפתח העיקרי ושובר השוויון בניסיון לצמצם פערים בחברה הישראלית, ולאפשר לאוכלוסיות מוחלשות נקודת פתיחה חזקה יותר.

 

אנצל את המעמד כדי לחזק את ידיהם של כבוד נשיא המדינה ושל שר החינוך על פועלם בתחום החשוב הזה, ומקווה שהממשלה תקצה את המשאבים הנדרשים. אז איך בנק הפועלים רואה את תפקידו בעולם המאתגר הזה של המחר?

 

מימוש הפוטנציאל של המשק הישראלי מחייב השקעות אדירות בפיתוח תשתיות לאומיות של תחבורה ואנרגיה, וקפיצת מדרגה בחינוך. אנחנו נמשיך להיות שותפים בפרויקטים הגדולים שעתידים לשנות את פני הארץ. בשני העשורים האחרונים השתתפנו במימון של עשרות פרויקטים בהיקף אשראי כולל של יותר מ-30 מיליארד שקל, והיעד בתוכניות העבודה הרב שנתיות הוא להכפיל את מספר הפרויקטים ואת היקף המימון.

 

בתחום הדיור: קצב מכירת הדירות אמור לגדול ככל שתתקדם תוכנית "מחיר למשתכן" – ואיתו גם היקף המשכנתאות. אנו שותפים מלאים של המגזר העסקי והממשלה ואחראים לשליש מהמימון לדיור בארץ. גם בשנים הקרובות נמשיך לסייע לכל תושבי המדינה בהגשמת חלום הדיור.

 

בהקשר הטכנולוגי, המערכת הבנקאית והפיננסית צפויה להיות מושפעת בעיקר משתי טכנולוגיות מתקדמות - בלוקצ'יין ובינה מלאכותית. בעתיד הקרוב נוכל להציע ללקוחותינו מוצרים באמצעות הבלוקצ'יין, ובטווח הבינוני והרחוק ניישם חידושים מתחום הבינה המלאכותית. את כל זאת נעשה תוך שמירה על ההון האנושי שאין לו תחליף, כאשר מדובר בשירות ובייעוץ המחייבים שיקול-דעת.
אגב, אני ממליץ לא להספיד כל כך מהר את הבנקים! הם ימשיכו להתקיים, תוך שינויים מסוימים במודל העסקי, ואנו מתכוננים לכך!
בתחום החברתי, בנק הפועלים ימשיך לגייס עובדים מאוכלוסיות מוחלשות ומוגבלות, ימשיך להשקיע בקהילה, בעיקר בפריפריה, ויקנה ידע וכלים להתנהלות פיננסית נכונה, לכלל הציבור בישראל.

 

בקרוב גם נפתח לציבור הרחב את המרכז לצמיחה פיננסית, אשר יציע קורסים מגוונים בנושאים פיננסיים לאנשים פרטיים ולעסקים קטנים, כדי לצייד אותם בכלים שיאפשרו להם לצמוח.

 

אך זה לא מספיק, בימים אלו אנו שוקדים בשיתוף פעולה עם ארגון להב על הקמת קרן אשראי להבראת עסקים קטנים ובינוניים, ובנוסף נציע פתרונות ללקוחות פרטיים שנקלעו לקשיים ולמי שמוגדרים "מודרי אשראי" במערכת הבנקאית. אנו מאמינים כי תמיד עדיף לפעול ביחד עם לקוחותינו, לנסות לשקם ולשפר את מצבם, גם אם הדבר כרוך במאמץ.

 

לצד החזון וההתמקדות האסטרטגית בטווח הארוך, המערכת הבנקאית ממשיכה להתמודד עם מבול רגולציה וחקיקה שבחלקו נובע מאי-הבנה, ולפעמים אף עוינות, כלפי הבנקים והתפקיד שהם ממלאים במשק. לחקיקה ולרגולציה יש עלויות עתק שילכו לטמיון. כספי ציבור מבוזבזים, שיכלו לשמש למטרות נעלות.

 

לא מכבר הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית, להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים גדולים. ראשית, שיהיה ברור: אנו מברכים על ההזדמנות להציג עובדות ונתונים שיראו לנבחרי הציבור את התמונה האמיתית של התמודדות עם אתגר ניהול סיכוני האשראי, ונשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה.

 

דווקא בתקופה שבה השיח הציבורי והתקשורתי נוטה להפוך לשטחי, פופוליסטי ומתלהם, אני מאמין שהוועדה תאפשר דיון ענייני, מקצועי ומכבד. אין לי ספק שבנקודת הזמן שבה נתקבלו ההחלטות – רובן היו סבירות. חשוב לציין שהמערכת גם למדה מטעויות, הפיקה לקחים ותיקנה אותן. היכולות שלנו ללמוד ולהתפתח, ובעיקר לנתח את המציאות – הביאו לכך שהמערכת הבנקאית הישראלית הוכיחה את עצמה במשבר העולמי, והיא מהיציבות שיש בעולם!

 

בואו לא נשכח - עשיית עסקים פירושה - נטילת סיכונים!

 

כל האתוס הציוני מבוסס על לקיחת סיכונים, תעוזה, ויצירתיות. חזון לא מגשימים בעזרת שמרנות והימנעות מעשייה. לא מכבר חזינו כולנו, בדאגה ובצער, ברעידת האדמה שעוברת חברת טבע. לפי הערכות שמרניות, הציבור הישראלי, שמושקע בטבע בעיקר באמצעות כספי הפנסיה שלו, הפסיד מצניחת הערך:  בין 30 ל-40 מיליארד שקל (!). כולנו מקווים שההפסד יצטמצם בעתיד ושהחברה תשוב להיות גאווה ישראלית.

 

אך לשם השוואה, בשמונה השנים האחרונות, כל הפסדי האשראי של כל הבנקים מהלוואות ללווים גדולים, מסתכמים בכ- 5.5 מיליארד שקלים.

 

צריך גם לזכור שמחיקות הבנקים אינן פוגעות בפיקדונות הציבור וגם לא בפנסיות של הציבור אלא רק ברווחי הבנקים. ואגב – אני בטוח שועדת החקירה תראה את התמונה כולה. הרי הבנקים מעניקים אשראי גם לחברות בינוניות, לעסקים קטנים ולאנשים פרטיים. אשראי קריטי לצמיחת המשק. ולאורך שנים - שיעורי הפסד האשראי בארץ נמוכים מהבנצ'מארק העולמי.

 

לסיום, במעמד חגיגי בשנת השבעים, אני מבקש לנצל במה זו כדי להכריז על רענון המותג של בנק הפועלים. אני בטוח שאין בישראל אדם שאינו מכיר את הסיסמה שלנו: "להיות ראשון זה מחייב"!

 

הסיסמה הזו שירתה אותנו היטב, והבליטה את העוצמות והיתרונות שלנו כמוסד הפיננסי המוביל בישראל.

 

אבל עכשיו אנחנו מאמינים שהגיע העת להתחדש ולחדש, ולכן אנו מאמצים סיסמה חדשה: פועלים איתכם בכל החלטה.

 

אנו מאמינים כי הסיסמה: פועלים אתכם בכל החלטה,  מחדדת את ה"סיפור" הייחודי שלנו - ההבטחה והמחויבות, להיות הכתובת הכי משמעותית של לקוחותינו בצמתי קבלת ההחלטות.

 

הבנקים הישראליים, ובראשם בנק הפועלים, ימשיכו להוות מרכיב חיוני במשק-ישראלי חזק, חדשני, יציב וצומח!

WPS2, render time:2602 mSec