דברי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות

12.06.19
 

• עד עתה, החריגה בגרעון התקציבי לא הביאה לעלייה ב'סיכון המדינה' כפי שמתומחר בשווקים באמצעות מרווחי ה-CDS. אלה נותרו יציבים ברמה נמוכה של כ-68 נקודות בסיס ל-5 שנים.

• שוק ההון נותן 'קרדיט' לממשלה ומתייחס לחריגה ממשמעת פיסקלית כתופעה זמנית. אולם אי-הוודאות גדלה, ו-ה'קרדיט' הזה לא מובן מאליו לאורך זמן.

• שמירה על היציבות הפיננסית ועל האמינות הפיסקלית מחייבת שקיפות מלאה לגבי מצב הגירעון הממשלתי ולגבי הדרכים לטפל ב'בור הפיסקלי' השנה ובשנה-שנתיים הקרובות.

להלן עיקרי דבריו של פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה היום (12.6.19) בבורסה לני"ע בת"א:

• אין ספק שמשק עם נתוני מאקרו טובים כמו ישראל, כולל שיעור נמוך יחסית של החוב הציבורי לתוצר (כ-61%), יכול להרשות לעצמו חריגה זמנית של הגירעון התקציבי מהיעד. על פי התוואי הנוכחי של ההוצאות וההכנסות, נראה שסביבת הגרעון תעלה לפחות ל-4% מהתוצר בשנת 2020. במידה והמדובר הוא לא בתופעה זמנית, אלא בחריגה קבועה, או פרמננטית, יידרשו שורה של צעדי מדיניות לא קלים על מנת להבטיח שהמצב הפיסקלי לא ייצא מכלל שליטה.
• על פי הניסיון בישראל ובעולם, אובדן המשמעת הפיסקלית לאורך זמן מלווה בדרך כלל בפיחות המטבע המקומי, בעלייה בתשואות הבינוניות והארוכות, בעלייה של פרמיית "סיכון המדינה" כפי שבאה לידי ביטוי במרווחי ה-CDS, ואף בהפחתת דרוג האשראי של המדינה על ידי חברות הדרוג.
• בניגוד לתיאור הנ"ל, שוקי ההון והמטבע בישראל כמעט ולא הושפעו מהחדשות על הבור הפיסקלי השנה, המגיע ל-15-20 מיליארד ₪. למעשה, השקל המשיך להתחזק ביחס לדולר ולאירו, והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה ל-1.63%. זאת ועוד, חשיפת הבור פיסקלי לא פגעה באמון שרוכשים המשקיעים ליכולת ההחזר של הממשלה על אגרות החוב שהונפקו על ידה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שמרווח ה-CDS ל-5 שנים נותר די יציב ברמה נמוכה יחסית של כ-68 נקודות בסיס. לשם השוואה, מרווח זה עומד על 12 נקודות בסיס בגרמניה, 32 נקודות בסיס בקנדה, 218 נקודות בסיס באיטליה, 294 נקודות בסיס ביוון, ו-449 נקודות בסיס בתורכיה.
• הסיבה העיקרית להיעדר השפעה משמעותית של הופעת ה'בור התקציבי' על התשואות והסיכונים המתומחרים בשוק ההון היא שתנאי ההתחלה של המשק הישראלי טובים מאוד. הכוונה לכך שסביבת הצמיחה של המשק היא של כ-3% לשנה, עם אינפלציה נמוכה, ושיעור נמוך יחסית של כ-61% של החוב הציבורי לתוצר. נזכיר ששיעור זה עומד כיום על כ-104% בממוצע במדינות המפותחות, כאשר בולטות במיוחד יפן ואיטליה עם שיעורי חוב של כ- 238% ו-134% מהתוצר. הממוצע בגוש האירו עומד על 84%.
• סיבה נוספת היא הקונצנזוס סביב ההערכה שבעיית הגידול בגרעון תטופל ע"י הממשלה שתקום אחרי הבחירות בחודש ספטמבר הקרוב. נזכיר גם שישראל מדורגת יחסית גבוה, עם דרוג אשראי של AA- ע"י חברת S&P, ושמעולם לא היה מצב של חדלות פירעון על החוב הממשלתי.
• בולטת לחיוב העובדה שהחריגה המשמעותית של הגרעון הממשלתי מהיעד לא השפיעה עד עתה על ערך השקל, על התשואות, ועל סיכון המדינה. עובדה זאת משקפת את הנתונים הטובים של המשק והציפייה לכך שהממשלה הבאה תחזור באופן אמין למשמעת תקציבית. עם זאת, שמירה על אמינות הפיסקלית מחייבת חשיפה מלאה של נתוני הגרעון והתחזיות ל-2020, וכן הצגת חלופות לתיקון המצב, להפעלה הן השנה, והן בשנה הבאה אחרי שיגובש תקציב המדינה ל-2020.