לגהץ באחריות

רובנו מחזיקים יותר מכרטיס אשראי אחד בארנק ומשלמים באמצעותם על רכישות מוצרים, שירותים וחשבונות.

אלא שחוסר תשומת לב למסגרת האשראי, פריסה לתשלומים או נטילת הלוואה - עלולים להקשות על השליטה בהוצאות ולעתים אף להביא אותנו למצבים לא נעימים כמו כרטיס שלא ניתן להשתמש בו במעמד הרכישה.

מדריך לראש שקט.

בארנקים של ניצן (32) ונועה (32), זוג נשוי מחיפה, אפשר למצוא בכל רגע נתון לא פחות משישה כרטיסי אשראי. "יש את כרטיס הישראכרט שקיבלנו מהבנק", מספר ניצן. "ואז יש עוד מאסטרקארד שהוצאנו כי הוא כולל הטבות בחלק ממדינות באירופה ואנחנו מטיילים הרבה. הוצאנו אמריקן אקספרס כי הוא מציע הטבות למסעדות ואנחנו אוהבים לאכול בחוץ. כשהילד נולד, עשינו גם את הכרטיס שמשתלם לקנות איתו חיתולים ואז עוד כרטיס אחד עם המועדון של הסופר".

ריבוי כרטיסי אשראי אמנם מספק לנו טווח רחב של הנחות והטבות, אבל במקביל מעמיס עלינו תשלומי עמלה מרובים – ובעיקר מגדיל את הסיכון שנאבד שליטה על ההוצאות החודשיות שלנו.

"כששמנו לב שאנחנו לא משתמשים בחלק מהכרטיסים בכל חודש, ועדיין משלמים עליהם דמי כרטיס – הבנו שמשהו כאן לא הגיוני", אומרת נועה. ״כשבדקנו את הפירוט בכל אחד מהכרטיסים, גילינו שאנחנו מפזרים את הקניות ביניהם. על פניו בכל אחד מהם יש סכום סביר, אבל כשמחברים את כולם הסכום גבוה יותר מהמשכורות שלנו״.

הישראלים משתמשים הרבה פחות בצ'קים ובמזומן, ומסתמכים כמעט אך ורק על כרטיסי האשראי בקניות היומיות שלהם. אם בעבר השתמשנו בהם בעיקר לקניות, כיום הם נשלפים גם בתשלומי חשבונות, שירותי בידור שונים (כמו נטפליקס או ספוטיפיי) ואפילו בתשלום שכר הדירה.

ברבעון האחרון של 2020 בלבד, רכשו הישראלים בסכום כולל של 95 מיליארד שקלים בכרטיסי אשראי. אם נכפיל את הסכום פי ארבעה (כך שיכסה את השנה כולה), נגיע לכמעט 400 מיליארד שקלים, שנפרשו על פני 11 מיליון כרטיסים שנמצאים כיום בכיסים של כולנו. בממוצע, בארנק של כל ישראלי בוגר, ניתן למצוא שני כרטיסים. 

חשוב לדעת שקיימות שתי מסגרות עיקריות, שלקוחות רבים אינם מודעים לשוני ביניהן: מסגרת האשראי בחשבון השוטף שלנו שמעמיד הבנק (עובר ושב) ומסגרת כרטיס האשראי. מי שמעניק את מסגרת כרטיס האשראי הוא מי שאחראי על הכרטיס. במקרים רבים זה הבנק שלנו, או חברת כרטיסי האשראי במקרה של כרטיסים חוץ בנקאיים. 

את מסגרת כרטיס האשראי נוכל לראות בדף פירוט התשלומים בכרטיס. המידע הזה מצוין על גבי התדפיס וחשוב לדעת את היקף המסגרת. 

המסגרת בכרטיס האשראי שמעניק הבנק משתנה מלקוח ללקוח ולוקחת בחשבון מגוון פרמטרים, כמו ההכנסות וההוצאות השוטפות שלנו. המסגרת הזו תשמש אותנו לרכישות באמצעות כרטיס האשראי ואם ננצל אותה במלואה יתכן ונמצא את עצמנו במצבים לא נעימים, כמו חוסר יכולת להשתמש בכרטיס במעמד הרכישה הבאה".

לכן כדאי לדעת ולבדוק את הנושאים הבאים:

1. גובה המסגרת בכרטיס האשראי העומדת לרשותנו וההתאמה שלה לצרכים שלנו. 
2. להכיר את עלות דמי הכרטיס ולבדוק אם ייתכן שקיים כרטיס מועדון שאנחנו זכאים לו, או סכום מימוש שיאפשר לנו הנחה בדמי הכרטיס.
3. בנוסף, מומלץ לקבוע את מועד החיוב קרוב ככל הניתן ליום לאחר קבלת המשכורת, כך שלא ייווצר פער שיגרום לנו להוציא כספים מעבר ליכולתנו.

כפי שציינו ניצן ונועה, לכרטיס האשראי ישנה עלות חודשית ולכן חשוב לוודא מהי. לריבוי כרטיסים ישנם לעתים יתרונות, כמו השתייכות למועדונים המקנים הטבות. עם זאת, ריבוי כרטיסים מעלה את העלות החודשית, שייתכן שאינה כדאית אם לא עושים בהם שימוש.

ריבוי כרטיסי אשראי מקשה על ניהול ההוצאות שלנו ולכן מומלץ לבחון את יכולתנו לנהל את ההוצאות בכרטיסים שלנו באופן שוטף. חשוב לדעת שקיימות אפשרויות לקבל עדכון לסלולרי על כל הוצאה שאנחנו מבצעים ובכל מקרה מומלץ לבדוק את פירוט ההוצאה בכרטיס לפחות אחת לשבוע. כך נדע מה מצבנו ונוכל להתאים את ההוצאות שלנו ליכולות התשלום שלנו. בעיקר כדי שלא נופתע בסמוך למועד התשלום. 

חלוקה לתשלומים היא אופציה נפוצה במיוחד בקרב הישראלים, אך במקרים מסוימים גם כרוכה בעלויות לא מעטות. השאיפה הבסיסית היא לא לקנות בתשלומים למימון ההוצאות השוטפות. אם הלכנו לקניות בסופר והציעו לנו לפרוס את החשבון לשלושה חודשים, אז התשובה צריכה להיות לא. הרי בחודש הבא נלך שוב לסופר, בזמן שאנחנו עדיין משלמים את קניות החודש הקודם.

חשוב לדעת: מרגע שקנינו בתשלומים, הסכום המלא של הרכישה "תופס" את מסגרת הכרטיס. לדוגמא, אם קנינו מכונת כביסה שעולה 3000 ש״ח ב-10 תשלומים, כל הסכום יחשב כניצול המסגרת ובכל חודש הניצול יירד בסכום התשלום החודשי. כך, בחודש השני הסכום בניצול המסגרת יעמוד על 2,700 ש״ח, ובחודש השלישי 2,400 ש״ח, עד לסיום התשלום המלא של העסקה".

לכן, לעתים רכישות בתשלומים יגרמו לניצול גבוה של מסגרת כרטיס האשראי ולא יאפשרו רכישות שוטפות באותו החודש. עם זאת, במקרים בהם אין לנו הכסף לביצוע הרכישה בתשלום בודד, נכון יהיה לקנות את מכונת הכביסה בתשלומים. כל זאת בתנאי שנוכל לעמוד בהחזר החודשי, תוך שאנחנו מבינים את ההשלכה על ניצול מסגרת כרטיס האשראי. 

ואם כבר פרסתם לתשלומים – יש עוד דבר שחשוב לבדוק: האם התשלומים ללא ריבית או בקרדיט. כשהתשלום נעשה בקרדיט הוא נושא עמו במקרים רבים ריבית גבוהה, לעתים גבוהה מהריבית שתתבקשו לשלם על הלוואה בסכום זהה. 

לכן, במקרים בהם סכום הרכישה גבוה, נכון לבדוק את חלופת ההלוואה. ייתכן שגם הריבית תהיה נמוכה יותר וגם הסכום לא יחשב בניצול מסגרת כרטיס האשראי.

מסגרת כרטיס האשראי נכונה היא כזו שתספיק להוצאות ולתשלומים השוטפים שלנו ותאפשר רכישה בתשלומים. עם זאת, יש לבחון את כלל מסגרות כרטיסי האשראי בכלל הכרטיסים שלנו ולוודא שנוכל לעמוד בתשלום הרכישות שנבצע בהם. במקרה של ריבוי כרטיסים, כדאי לוודא שנוכל לנהל את ההוצאות שלנו מבלי לאבד שליטה. 

במקרה שיש צורך בהגדלה, ניתן לפנות אל הבנק או אל חברת כרטיסי האשראי בבקשה להגדיל את המסגרת. 

שיטה טובה לשמירה על השליטה שלנו בהוצאות בכרטיס האשראי היא קביעת סכום לשימוש מקסימלי בכלל הכרטיסים ובחינת השימושים לפחות אחת לשבוע למול התקציב שהגדרנו. כך נמנע מעצמנו הפתעות ואי נעימויות ונוכל לשלוט בהוצאות שלנו לאורך החודש.

אם אתם מחזיקים במספר כרטיסים ומרגישים חוסר שליטה על החיוב החודשי, כדאי לעצור ו"לעשות סדר" – לבדוק את גובה התשלום החודשי בכלל הכרטיסים. אפשר לפנות לבנקאי האישי ולאחד מס' כרטיסים לכרטיס עיקרי אחד, עם מסגרת מותאמת ליכולות החשבון. ניתן לשלב את הפתרון הנ"ל יחד עם לקיחת הלוואה בסכום החיובים שנצברו ופריסת התשלומים לתשלום חודשי שנוכל לעמוד בו. כך תתפנה מסגרת כרטיס האשראי לרכישות הבאות. חשוב להקפיד ולוודא שנוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה החודשית, במקביל לתשלום עבור הרכישות שיבוצעו באמצעות כרטיס האשראי, אחרת נדרש להלוואה נוספת. 

חברות כרטיסי האשראי מציעים לא פעם גם הלוואות וגם כאן תשומת הלב חשובה. חשוב לוודא בדומה לכל הלוואה את יכולתנו להחזיר אותה וכן את העלויות הכרוכות בלקיחתה – הן את שיעור הריבית והן את העמלות.