26.07.21
התכנסנו הערב במטרה לקיים שיח משותף ובלתי אמצעי על הדרכים לקידום המשק הישראלי, במטרה לתמוך בהתאוששות מהאתגרים הכלכליים הנלווים למגפת הקורונה.
אנו נמצאים בתקופה של שינויים גדולים ומשמעותיים בכלכלה הגלובלית ובישראל. תקופה זאת מלווה באי-ודאות גדולה כפי שכלכלנים מגדירים כמאפיינים של "שיווי המשקל החדש". על כן, כל תכנית, חייבת להשאיר שוליים של גמישות. כמו שאומר הביטוי... "העתיד זה לא מה שהיה פעם".
השינוי המשמעותי מכולם בכלכלה הגלובלית מגיע מתחומי הטכנולוגיה. העולם עובר כיום את המהפכה התעשייתית הרביעית, הכוללת תהליכי דיגיטציה והמצאת טכנולוגיות חדשות הרלבנטיות לכל התחומים של חיינו: רפואה, תחבורה, אנרגיה, מגורים ופיננסיים ועוד.
במקביל, מפעם לפעם מופיעות הפתעות או "ברבורים שחורים" הדורשים טיפול דחוף ומידי, כגון פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, פרוץ הדלתא-קורונה בחודשים האחרונים, ואסונות טבע שהם ביטוי להתפתחותו של משבר אקלים כלל עולמי.
נכון להיום, המשק הישראלי נמצא בתנופה של התאוששות כלכלית ממשבר הקורונה של השנה שעברה. את ההתאוששות מוביל המגזר העסקי, שידע להתאים את עצמו במהירות רבה לפתיחת המשק ממגבלות הקורונה. כמובן שההצטיידות המהירה של המדינה במנות חיסון והחלוקה לאוכלוסייה, היוו קרקע פורייה לחזרת המשק לצמיחה כלכלית השנה. על כן, תוואי הצמיחה הנוכחי תואם שיעור שנתי בין 5-6%. עם זאת, עלינו להיות זהירים כתוצאה מהתפתחות זן הדלתא. במידה ויהיה צורך להדק את המגבלות על הפעילות, סביר שאלה יובילו להאטה מסוימת בשיעורי הצמיחה. אני תקווה שכמו שישראל בלטה בזירה הבינלאומית במהירות בה רכשה וחילקה חיסונים לאוכלוסייה, כך זה יהיה גם בהתמודדות עם אפיזודת הדלתא-קורונה הנוכחית.
בכל מקרה, חשוב להדגיש שצמיחה גבוהה של המשק הישראלי ב-2022 לא מובטחת.
ולכן, האתגר עבורינו ועבור השנים הבאות הוא כיצד לשמור את המומנטום ולהבטיח ניצול מלוא פוטנציאל הצמיחה לאורך זמן.
מומנטום הצמיחה ניתן לשימור על ידי גידול במספר העובדים ובפריון הייצור. בהקשר של כוח העבודה, אני רוצה לברך את שר האוצר שזיהה מהר מאוד שהסדר החל"ת מתקופת המשבר היווה במצב הנוכחי חסם להתאוששות המשק, ופעל מידית להסיר את החסם הזה. אני סבור שאם ייתכנו "צלקות" ממשבר הקורונה, העיקריות בהן יהיו בשוק העבודה. במיוחד על רקע אותה מהפכה טכנולוגית שהזכרתי קודם לכן. כתוצאה מכך צפויה, ואני מקווה שהיא תתרחש, תנועה גדולה של עובדים מענפים מסוימים לאחרים. תנועה זו לא תמיד קלה וחלקה, ובמקרים רבים יידרשו הכשרות מקצועיות על מנת לממש את המוביליות התעסוקתית הנדרשת.
הדמוגרפיה בשנים הבאות משתנה לנגד עיננו, וחובה עלינו לשלב במעגל התעסוקה את הציבור החרדי והערבי. דבר שיאפשר המשך צמיחה לציבורים אלו ולמשק הישראלי כולו.
דיברנו על צמיחה, וכבנקאי אני שמח להדגיש את התרומה של הבנקים להתאוששות המהירה של המשק שאנו רואים היום. לקחי המשבר הפיננסי הגדול הראו לעולם שהמערכת הבנקאית יכולה להיות גורם שמאיץ משברים, או כזה שבולם אותם. במקרה של ישראל, להערכתנו הבנקים היו יציבים במשבר, והאיתנות שלהם מנעה הידרדרות גם במשבר הקורונה, ואני אסביר:
נחזור לחודשים מרץ אפריל 2020, השווקים הפיננסיים בנפילות, מרווחי האשראי בשוקי האג"ח מזנקים, פדיונות בקרנות הנאמנות. השוק החוץ בנקאי קפא – ברגע זה אין סיכוי שלקוח עסקי יצליח למחזר אשראי מחוץ למערכת הבנקאית. ברבעון הראשון, בשיא המשבר, האשראי החוץ בנקאי התכווץ – מוסדיים צמצמו אשראי ב- 4 מיליארד שקל, בנקים מחו"ל צמצמו ב -7 מיליארד. הבנקים לעומת זאת הגדילו את האשראי בכ- 19 מיליארד שקל. כמובן שפועלים, כבנק המוביל, הגדיל את האשראי בכ-7 מיליארד ₪.
ההבדל בין בנק לשחקן חוץ בנקאי זה אופק הזמן בו נבחנת הפעילות. בנק רואה לנגד עיניו יחסים מתמשכים עם הלקוח, בעוד שחקן חוץ בנקאי רואה כל עסקה כבודדת. הבנקים הגדילו את האשראי כנגד האינסטינקט הבסיסי שאומר לצמצם סיכונים בזמן כזה.
לצד האשראי בתקופת הקורונה, הובלנו כל הזמן מהלכים עסקיים ושירותיים לטובת לקוחותינו הפרטיים והעסקיים, בדגש על משקי בית שמצבם הכלכלי הורע, ועצמאים. אנחנו עם יד על הדופק גם בימים אלו כדי לתת את מגוון הכלים האפשריים תוך כדי המשבר, בחיים לצידו ובתקווה גם ליציאה ממנו.
שני נושאים שהייתי רוצה לדבר עליהם, והם קשורים זה בזה בעבותות, תשתיות ודיור:
לגבי שוק הדיור: קיים קונצנזוס שהטיפול במחסור ויוקר הדיור צריך להגיע מצד ההיצע. חשוב לי גם להדגיש שאני לא מאמין רק בנקיטת צעדים אדמיניסטרטיביים לפתרון המצב.
אנו בונים 50 אלף יחידות בשנה וזה לא מספיק משתי סיבות:
א. נתון שאני חייב להגיד לכם שהופתעתי ממנו – 22% ממשקי הבית הם של יחידים- נפש אחת, 27.3% ממשקי הבית הם של שתי נפשות –ואלו הקבוצות שגדלות בקצב המהיר ביותר מזה שנים. זה נובע מהזדקנות האוכלוסייה מחד, ועלייה בשיעור הגירושין מנגד. הקבוצות האלו צורכות הרבה דירות, ואני לא פה על תקן יועץ זוגי או גֵּרוֹנְטוֹלוֹג.
ב. אנו סוחבים איתנו מחסור משנים קודמות – יוקר הדיור הביא לכך שצעירים המשיכו לגור עם ההורים.
מה בכל זאת ניתן לעשות?
כמו שציינתי יש גידול חד במשקי בית קטנים שברובם לא צורכים הרבה שירותי חינוך לדוגמה. לכן אני חושב שהסבה של משרדים לדירות קטנות נותנת פתרון זמני, שקונה זמן למצוקה הנוכחית. את ההתחשבנות מול הרשות המקומית שמאבדת ארנונה אני משאיר לאוצר לעשות. זה פתרון שיתאים מאוד לתל אביב למשל.
אני בעד התחדשות עירונית, אבל פה צריך לשים לב שהעומס על התשתיות הציבוריות בערים הגדולות הוא רב, ולא תמיד ניתן להעמיס עליהן, ללא גבול.
הדמוגרפיה מראה שעוד שש שנים יהיו פה מיליון איש נוספים – יותר מהאוכלוסייה של ירושלים, העיר הגדולה ביותר מבחינת אוכלוסייה. אנחנו צריכים כל שש שנים להקים ירושלים.
התשובה כמובן: תשתיות
אז תחשבו גם כמה תשתיות אנו צריכים – צריך לחבר את הירושלים הנוספת הזו ליתר הערים, זו צריכה להיות מערכת להסעת המונים כי הכבישים לא עומדים בעומס. השוואה שביצע משרד האוצר מראה שרמת התשתיות בישראל ביחס לתוצר נמוכה בכ- 20 נקודות אחוז מזו של הממוצע במדינות ה- OECD.
מבחינת טיימינג אנחנו נמצאים כרגע בבעיה, הגירעון התקציבי המבני של המשק הוא גבוה, החוב הציבורי נמצא בתוואי עלייה ותוך מספר שנים אנו עלולים להגיע כבר ל- 80% חוב תוצר. בהנחה שאנחנו לא רוצים להעלות את נטל המס, זה מותיר לנו שתי אפשרויות: שינוי סדרי עדיפות בתקציב ו/או שיתוף המגזר העסקי, פרויקטים של PPP - אלו הכלים שעומדים בפנינו כרגע.
יש בקנה פרויקטים משמעותיים בהיקף המתקרב ל- 100 מיליארד שקל, וזה לפני שאני מדבר על פרויקט המטרו בו העלויות הן כנראה בסדרי גודל של פי שתיים שלוש. צריך לאשר את הפרויקטים הללו במהירות תוך קיצור תהליכים וטיפול בחסמי הבירוקרטיה.
בנק הפועלים הוא הגוף המממן המוביל והמקצועי במדינה של פרויקטי תשתית. ביצענו עד היום פרויקטים בהיקף מצטבר של כ- 50 מיליארד ש״ח, במעל שני שליש מהם האשראי כבר נפרע. בעקבות ההקלות שקבע בנק ישראל לפני כשנה בנושא מימון ענף הנדל״ן ופרויקטי תשתיות לאומיות, יש לנו כיום יכולת ארגון חוב של כ- 20 מיליארד ש״ח נוספים. מכאן שהמערכת הפיננסית כולה יכולה לעמוד באתגרי המימון, תחת הנחת המשך צמיחה במשק.
נשיא ארה"ב ביידן הכיר בזה שהתשתיות של ארה"ב התיישנו וזה מעמיד אותם בעמדת נחיתות. אצלנו זה יותר אקוטי, כי בלי שיפור מהיר בתשתיות לא נוכל לקדם מגורים, והכבישים לא יעמדו בעומסים. אנחנו בכל זאת מתמודדים עם אוכלוסייה שגדלה כאן בקצב של כ- 1.8% לשנה. קצב גידול האוכלוסייה בין הגבוהים ב-OECD.
לפני סיכום
אני חושב שהשנה וחצי האחרונות הוכיחו לכולנו, בכל המגזרים, כי הרבה מהדברים שחשבנו שהם בלתי אפשריים הפכו לאפשריים. יש גורם חדש נוסף שיכול להוות game changer בצמיחה, והוא שיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות. בשנה האחרונה ליווינו עסקאות ומיזמים משותפים לחברות ישראליות ואמירתיות בהיקפים משמעותיים. התקווה שלי, שאלו יהוו רק סנונית ראשונה להמשך פעילות משותפת במימדים נרחבים הרבה יותר עם כל מדינות העולם הערבי החדש.
לסיכום, אדוני שר האוצר, יושבים כאן איתנו נציגות ונציגים של העולם העסקי, ראשי וראשות ארגונים חברתיים ובכירים במגזר הציבורי. מדובר על אנשים שמאוד אוהבים את מדינת ישראל, ורוצים מאוד בהצלחתה.
בשנים האחרונות, המגזר העסקי הרגיש כי הוא אינו שותף בחשיבה ובהתייעצות לגבי דרכים להצמחת המשק, וספג עוד ועוד מכות רגולטוריות. כאשר לעיתים יש גם מספר רגולטורים עם הוראות סותרות על אותו העניין
רק שיתוף פעולה פורה בין הממשלה למגזר העסקי והמגזר השלישי - יכול להביא להאצת ישראל, ולא פחות חשוב ובטח בתקופה הזו – להאיץ יותר מהר ממדינות אחרות- ואני בטוח שתהיה לך התמיכה של כל היושבים באולם.